המשרד להגנת הסביבה העדיף את האינטרס של היזמים על פני הציבור: אלה המסקנות שעולות מפסק הדין שהתקבל השבוע במאבק נגד הקמת תחנת הכוח באזור התעשייה באשדוד. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל חלקית את העתירות שהגישו עיריות אשדוד ויבנה וארגוני הסביבה וביטל את היתר הפליטה שניתן למתקני ייצור החשמל במפעל ההתפלה.
בעקבות הפסיקה יצטרך המשרד בראשות השרה עידית סילמן לבחון מחדש את טכניקות ייצור החשמל בתחנת הכוח ולבחור באופציה פחות מזהמת.
חבר המועצה יניב קקון שמלווה את המאבק, אמר: "לא נסכים לפגיעה בבריאות שלנו. לא נותנים היתר בשום מחיר, בלי הקלות, בלי משחקים".
קראו גם:
חשמל למכירה
מתקן ההתפלה, שהופעל במקור על ידי חברת מקורות, הועבר בשנת 2021 לחברת אשדוד התפלה. כשנה לאחר מכן פנתה "שפיר הנדסה" לקבלת רישיון לייצור חשמל לצורך הפעלת המתקן באמצעות חמישה מנועים. התוכנית הדליקה נורות אדומות אצל ראשי הרשויות והארגונים הירוקים שחששו מעלייה בפליטות לאוויר של חומרים מסוכנים כמו פורמלהיד וגזי חממה.
הפעילות של המפעלים באזור התעשייה הצפוני באשדוד משפיעה על מעגל רחב של יישובים ועלולה לפגוע באיכות החיים או בבריאותם של מאות אלפי תושבים. לבקשת הרשויות התקיים בחודש יולי שעבר דיון פומבי בהתנגדויות להיתר הפליטה אליו הגיעו נבחרי ציבור, פעילי סביבה ומאות תושבים. רומי אבן דנן, מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה, הציגה עמדה נחרצת נגד ההיתר המבוקש: "כבר היום שיעורי הפליטה של פורמלדהיד באזור התעשייה הצפוני הם מהגבוהים בארץ".
היא ציינה כי היקף ייצור האנרגיה במתקנים באשדוד גבוה משמעותית מצרכי האוכלוסייה. "למעלה מעשרה אחוזים מהיקף האנרגיה בישראל מיוצרים באשדוד, כאשר שיעור התושבים מתוך כלל האוכלוסייה נמוך בהרבה ועומד על כארבעה אחוזים בלבד", אמרה אבן דנן. "אין צורך בתחנת כוח נוספת במרחב האיגוד". בסוף הדיון הודיעו המתנגדים, ביניהם ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי, כי "התחנה הזו לא צריכה לקום".
למרות ההתראות והתחזיות השליליות העניק המשרד להגנת הסביבה היתר להפעלת שבעה מנועי בעירה פנימית בהספק כולל של כ-120 מגה־וואט שיעבדו עד 8,000 שעות בשנה. המשרד קבע כי ארבעה מנועים מיועדים להספקת חשמל לרשת הארצית במקרה של עומס גבוה.
הקרב בבית המשפט
המתנגדים עתרו לבית המשפט וטענו כי שימוש במנועי בעירה פנימית גורמים לפליטות גבוהות יותר של מזהמים לעומת שימוש בטורבינות גז. "שיטת הייצור שנבחרה אינה מקיימת את הדרישה בחוק אוויר נקי לשימוש בטכניקה המיטבית הזמינה", נטען בעתירה.
העותרים התייחסו להרחבת הפעילות של תחנת הכוח - מייצור מקומי עבור מתקן ההתפלה למכירת חשמל לרשת הארצית. "המשרד שקל שיקולים שאינם רלוונטיים לבחינת פליטת המזהמים", נכתב בעתירה. "נעשה ניסיון לאזן בין האינטרס הכלכלי של המפעילים לסביבתי, זאת בניגוד לחוק". העותרים טענו לפגיעה בזכות התושבים לבריאות, זכות המוגנת בידי חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו".
בתשובתו טען המשרד להגנת הסביבה כי לא צפויה חריגה מערכי הפליטה של החומר המזהם פורמלהיד. המשרד דחה גם את הטענה כי לא נבחנו טכניקות ייצור ידידותיות יותר לסביבה.
השופט ארנון דראל חשב אחרת וקבע כי המשרד הממשלתי לא הקפיד על ההוראות בחוק אוויר נקי בכך שלא בחר את הטכניקה המיטיבה ביותר: "מאחר והמשיב לא פעל בדרך זו הרי שיש לבטל את ההחלטה ולהחזיר אליו את הדיון לצורך מתן החלטה חדשה".