סיפור חייה של יאנה אנור מאשדוד יכול להיכתב בספר הדרכה ועזרה עצמית: היא עברה חרם בילדות שגרם לקשיים בלימודים ולחרדה חברתית, והפכה למרצה בנושא מוטיבציה והגשמה עצמית. "אני רוצה להעביר לכולם את המסר שאפשר לעשות מהפך בכל גיל", היא אומרת.
אנור (42), אמא לשני צעירים בני 18 ו-20, עלתה ארצה מגאורגיה כשהיתה בת תשע ושובצה בכיתה ד' בבית ספר בטירת הכרמל. "ידעתי לומר רק 'שלום' בעברית", היא מספרת. "התלמידים לא התאמצו להכיר אותי ועשו עליי חרם. במשך שלוש שנים חזרתי הביתה בוכה ולא היה לי חשק ללמוד. הפכתי לילדה מופנמת ומתבודדת". הנידוי החברתי השפיע על הישגיה הלימודיים ובכיתה ו' שקלו בהנהלת בית הספר להשאיר אותה שנה נוספת ביסודי. ברגע האמת פרצה ממנה רוח הקרב והיא סיימה את הלימודים בהצלחה יתרה.
בכיתה י"א היא פגשה את בן, תושב אשדוד שגדול ממנה בשבע שנים, באירוע משפחתי של שכנתה. הם התאהבו, התחתנו ועברו לגור עם הוריו: "הייתי אמנם נשואה אבל המשכתי ללכת בכל בוקר ללימודים במקיף א'". במשך שנתיים היא נשאה איתה סוד כמוס: "אף אחד לא ידע שאני נשואה עד שהגעתי עם בעלי לנשף הסיום של י"ב".
"קרסתי פיזית"
השאפתנות של אנור לא נעצרה בתעודת הבגרות המצטיינת שהוציאה, ולאחר לידת שני ילדיה פנתה ללימודי משפטים בקריה האקדמית אונו. "התקבלתי למסלול הורים ואחרי חמש שנים מאתגרות עברתי את מבחני הלשכה והוסמכתי כעורכת דין", היא מספרת. היא ניהלה אורח חיים אינטנסיבי עד שהגוף הורה לה לעצור ולחשב מסלול מחדש.
"קרסתי פיזית והגעתי לבית החולים עם כאבי בטן בלתי נסבלים", היא נזכרת. "כשהשתחררתי החלטתי לקחת פסק זמן ולהשקיע בהתפתחות האישית שלי. כמישהי שתמיד התקשתה ביחסי אנוש קראתי הרבה ספרים שעוסקים בהשפעת המוח על תהליכי החברות ובמקביל התחלתי להרצות על משפט עברי בבתי הספר".
במהלך השיעורים היא נחשפה לקושי של התלמידים להתרכז ולגלות עניין. "התחלתי לספר להם את הסיפור האישי שלי כדי למשוך את תשומת לבם. פתאום משהו בהם נדלק והם התעניינו ושאלו שאלות". היא זיהתה הזדמנות לעשות שינוי בחייה המקצועיים וקפצה שוב למים: "יצרתי סדנה בת שעה וחצי בנושא עידוד למוטיבציה שנקראת 'גם אני יכול'".
הסדנה התקבלה לתוכנית "גפן" (גמישות פדגוגית ניהולית) של משרד החינוך והיא מוצעת לבתי הספר במחוז דרום. "אם הצלחתי להתגבר על החרם והקשיים שנלוו אליו, אז כולם יכולים", היא אומרת. "אני רוצה להעביר הלאה את הידע והניסיון שצברתי כדי שאנשים יוציאו מעצמם את המקסימום".
איך זה מתבצע בפועל?
"תוך כדי הסיפור האישי שלי אני שותלת עצות כיצד להתגבר על מכשולים, להוציא ציונים טובים ולהצליח מבחינה חברתית. לאחר מכן אנחנו מנתחים ביחד את הצעדים שאפשר לנקוט כדי להגיע ליעד. המוח שלנו בלתי מוגבל, צריך רק לספק לו גירויים".
קראו גם:
את בני הגיל השלישי היא מלמדת כיצד לשמור על תאי המוח באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית ורכישת מיומנויות חדשות כמו שפות, אומנות ומלאכה. הפידבק החיובי שהיא מקבלת מהקהל שינה את חייה מקצה לקצה: "תלמידים פונים אליי אחרי ההרצאות כדי להתייעץ או לשתף בקשיים שעברו כמו חרמות. האמון שהם נותנים בי מעצים אותי וגרם לי להבין שאני בדרך הנכונה".
אנור הפכה את קולה לאחד הנכסים הגדולים ביותר שלה, ושמישהו ינסה להשתיק אותה: "אני כבר לא מפחדת ליזום סיטואציות חברתיות ויש לי הרבה חברות כמו שמעולם לא היו לי".