ביום שישי לפני כשבוע, לקראת השעה 23:30 בלילה, יצאה קבוצת נערים צעירים ממועדון בחולון. תוך שהם צועדים לכיוון ביתם, חסם אותם רכב סקודה שחור ממנו יצאו מספר קטינים, תקפו את הנערים בגז פלפל ואף דרסו אחד מהם. לאחר מכן, שדדו מאחד הצעירים את הטלפון הנייד שלו ונמלטו חזרה לרכב. הנערים מחולון חזרו מוכים ובהלם לביתם ודיווחו להוריהם, שמייד הודיעו למשטרה.
כוחות משטרה גדולים נפרשו באיזור המרכז, ובתוך שעות בודדות אותר רכב הסקודה השחור בעיר לוד. המשטרה זיהתה חשודים-קטינים ברכב, ולצידם שלושה מכשירי טלפון נייד (השייכים לחשודים) וכן טלפון נוסף. המשטרה החליטה לעוצרם וביצעה מסדר זיהוי, שאליו הגיעו חלק מהנערים מחולון שהותקפו, והם נתבקשו לזהות את החשודים שתקפו אותם.
בשל החשיכה, המהומה והמהירות שבוצע מעשה הפשע, הנערים לא הצליחו לזהות את העבריינים – מלבד זיהוי חלקי של אחד האנשים שנעצרו. אף על פי כן, בבדיקת טלפונים של החשודים עלה, כי הם מאוכנים לעיר חולון בזמן ביצוע השוד ־ והטלפון הנייד הנוסף היה שייך לנער אחר מהעיר, שהותקף ליד קניון חולון על ידי 4 החשודים – פחות משעה לאחר האירוע הראשון.
נערים לא ששים לספר
בשנה האחרונה, משטרת ישראל רשמה מאות, אם לא אלפי מקרים, של שוד טלפונים ניידים מילדים ובני נוער – על ידי נערים אחרים: "במהלך 2024 התגלגלנו מאירוע אחד לאחר, והצלחנו להתרחב לעוד עבירות שמתייחסות לקטינים ששודדים מקטינים: יכול להיות טלפונים ניידים, אופניים חשמליים, קורקינטים ועוד, והכל תוך כדי איום באלימות", מספר סגן ניצב דניאל ברדיאן, קצין אגף חקירות ומודיעין אמצעי לחימה במרחב איילון של משטרת ישראל.
ברדיאן (בן 53, תושב חולון) משרת במשטרה משנת 1997, ומילא מנעד עצום של תפקידים בתחום החקירות והמודיעין, תוך שהוא פותר אינספור תיקי אלימות במשפחה, עבירות מין, רצח וכמובן נסיקת עבריינות הנוער בתקופה האחרונה.
"בהחלט יש עלייה בתופעה של עבירות רכוש של גניבות סלולרי. כמעט תמיד הקורבנות הם ילדים או קטינים עד גיל 14-15 שמתהלכים לבדם בשעות החשיכה או נוסעים על הקורקינט שלהם, ואז מגיחה קבוצה של 3-4 צעירים ושודדים את הטלפון באמצעות סכין או שימוש בגז מדמיע. היו גם מקרים שהגיעו לאותם צעירים כשהם רכובים לצידם על דו-גלגלי, ודוחפים את הנער מהקורקינט ומפילים אותה לארצה – ושודדים את כלי התחבורה. במהלך השנה, נרשמו גם עבירות יותר מתוחכמות, כמו למשל קטינים שהצליחו לפתות מוכר סיגריות אלקטרוניות להגיע לאיזו נקודה בתל אביב. הם קפצו עליו יחדיו ולקחו סחורה בשווי אלפי שקלים".
איך המשטרה מצליחה לחשוף את העבריינים?
"תמיד בודקים אם יש עדים, מה אומר הקורבן, ומתחקים מודיעינית אחר קבוצות ויחידים מוכרים שבתחום הפשיעה, חוקרים את הזירה ומצלמות סביב, וכמובן בפעילות מבצעית יזומה שלנו – אם זה בגנים ציבוריים או רחובות מרכזיים. יחד עם זאת, כיוון שמדובר לא רק באירועי אלימות של עבירות רכוש, החקירות מתבצעות גם על ידי מחלק הנוער – שיודע לזהות עבירות שמתועדות בטיקטוק. כלומר, יש מקרים רבים שהחקירה מתחילה מתוך הרשתות החברתיות".
כלומר הנער הקורבן בכלל לא מתלונן?
"יש מקרים שהנער לא שש לספר לאמא שלו מה קרה. הוא יוצא בשעה מאוחרת, לוקח את הקורקינט בלי רשות, הולך להיפגש או לעשן סיגריה עם חברים בגינה הציבורית – ואז בדרך חזרה הביתה הוא נשדד. הם מתביישים ולא מספרים, ובגלל זה הטיפול הוא על ידי חוקרי נוער, וזה מאוד שונים בעבודה עם בגירים. הקטע המשעשע, שחלק מהעבריינים הצעירים דואגים להתרברב ולהעלות את ביצוע העבירה לרשתות החברתיות, וכך אנו מתחקים אחריהם".
מיהן אותם קבוצות נוער?
"התופעה היא בכל הארץ, ומרבית העבריינים הם קבוצות בני נוער ישראלים - כשהם יכולים להיות מכל ישוב. לנער הרבה יותר קל להתקיף נער בן גילו או ילד הצעיר ממנו, מאשר מבוגר. ואם הם מגיעים כקבוצה לתקיפה – זה קל עוד יותר".
קראו גם:
מצ'עמם לנו
למרבה הפלא, לדברי סנ"צ ברדיאן, לא מצוקה כלכלית היא שדוחפת את הנערים למעשי השוד. "קשה להגיד שהעבריינים מגיעים ממשפחות מצוקה, כי רובם עושים זאת משעמום, וכן בשל היעדר ממסגרת אחרת בישוב שלהם בשעות הערב", הוא אומר. "זה ניכר בעיקר באיזורים או בערים שבהם המועצה המקומית לא מציעה פעילות לנוער בשעות אחר הצהריים או ערב. יחד עם זאת, ראוי לציין שהעבריינים גם לא מגיעים ממשפחות חזקות מבחינה סוציולוגית, ואם הם גרים בשכונות חלשות – זה מעלה את הסיכוי שלהם לבצע פשעים כאלו".
האם נער שמבצע פשע כזה ימשיך להתגלגל במערכת הפשיעה?
"אירוע כזה יכול לשמש בסיס לתחילת פעילות פלילית, אבל יש מיזמים גדולים מאוד של המשטרה לקחת את אותו נוער עברייני – אם כחשוד או אם כקורבן, ולבצע פעילויות מניעה לצד פעילויות חינוכיות. כלומר, אם אותו נער נמצא על הקצה – לנסות להעביר אותו לצד החיובי. הבעיה שאם הוא נכנס לטיפול שלנו – כלומר פלילי ומעצר, הוא כבר נדחף לקצה השני. בגלל זה משטרת ישראל משקיעה היום בהרבה מאוד הסברה בבתי ספר.
"הייתי לפני כמה ימים בבית ספר יסודי ביפו והסברתי שילד שמפעיל כוורת זיקוקים במרפסת בדירה ומוציא עין לילדה בקומה השנייה – זו עבירה פלילית, וצריך לחשוב לפני. השלב המניעתי 'לא יושב' אצל רובנו, ואנו מנסים כיום לגרום לכך ולחנך שלא נגיע למצב שנצטרך בכלל לטפל באותו ילד כשיהפוך לנער".