"הילדה שלי אמרה שהיא כבר לא רוצה לחיות בגלל החרם שעושים עליה בכיתה". אביה של תלמידה בבית ספר צפרירים באשדוד מגולל מסכת התעללות רגשית ופיזית שנמשכת לטענתו כבר שנה וחצי.
לאחר שגורמי המקצוע בעירייה ובמשרד החינוך המעיטו בקריאות המצוקה ואחרי שבתם היתה קורבן לאירוע אלים נוסף, הם החליטו להשאיר אותה בבית למספר ימים ולשקול את צעדיהם. "אנחנו חסרי אונים, זו הדרך היחידה שלנו להגן עליה", אומר האב.
האחד מחזיק והשנייה מכה
ד' הגיעה לבית הספר לפני כשנתיים, ולדברי אביה השתלבה בהצלחה והיתה אהודה בקרב המורים והילדים. באמצע השנה החלו הצקות ללא סיבה מצד אחת התלמידות. מה שהיה נראה כמו הטרדה תמימה הסלים לדבריו להתעללות מילולית וקללות. "בהתחלה אמרתי לבת שלי להתעלם אבל כשהתלמידה קיללה אותה והשתמשה במילים גסות כבר לא יכולתי להבליג", אומר האב.
הוא פנה לאמה של התלמידה בתקווה שתשוחח איתה ותסביר לה על חומרת מעשיה. להפתעתו הוא השיג את האפקט ההפוך וההתעללות רק הלכה והתגברה: "אחד הילדים החזיק את בתי בזמן שתלמידה אחרת היכתה אותה באגרופים. אחרי שהוא הפיל אותה לרצפה המשיכה הילדה לבעוט בה".
ההורים פנו להנהלת בית הספר ובמקביל דיווחו על האירועים למנהל החינוך בעירייה. בכירה באגף העירוני השיבה להם במכתב לקוני כי נעשתה פנייה למנהלת בית הספר אך מעבר לכך לא ננקטו לטענתם צעדים חינוכיים או משמעתיים כלפי המעורבים.
ההתעלמות הממסדית שאיפשרה לכאורה את המשך ההתעללות הובילה את ד' לסף תהום. "באחד הימים התקשרה אלינו המחנכת לשעבר וביקשה שנגיע דחוף לבית הספר", מספר האב. "היא אמרה שהבת שלנו נקלעה לריב קשה ובוכה שהיא רוצה להתאבד".
האב הנסער הגיע לבית הספר ונפגש עם היועצת שביקשה את הסכמתו לערב את הפסיכולוגית. "היא אמרה שידיה כבולות ושהבת שלי צריכה טיפול", הוא מספר. "לטענתה אין לבית הספר מספיק משאבים כדי לטפל במקרים מורכבים. היא סיפרה שהיא עובדת בשלושה בתי ספר נוספים ומתמודדת עם בעיות דומות. הרגשתי שמפקירים אותנו ושולחים אותנו למצוא פתרונות לבד".
"השוטרים תפסו אותי כמו עבריין"
כשאין בידיו ידע וכלים לבצע את תפקידה של המערכת הקורסת תחת העומס, במקרה האלימות הבא הוא מצא את עצמו בתחנת המשטרה. "פוצצו את הבת שלי במכות ולא יכולתי שלא להתערב", אומר האב. "הגעתי לבית הספר וצעקתי על הילדים המעורבים. הזמינו לי משטרה ונלקחתי לתשאול בתחנה". שבוע לאחר מכן הוא נעצר שוב לעיניה של בתו: "לא מספיק שהיא קורבן הם הוסיפו למצבה הקשה כשראתה את האדם שאמור לגונן עליה נלקח כמו אחרון העבריינים".
שנת הלימודים הקודמת הסתיימה ללא פתרון. ההורים קיוו שהילדים יחזרו מהחופש הגדול בוגרים ורגועים יותר. לכמה חודשים היה נדמה שהכיתה פתחה דף חדש עד שבינואר האחרון הם גילו שתלמידים נוספים הצטרפו לחרם על בתם: "חוץ ממכות הם העלילו עליה שיש לה כינים כדי לבודד אותה. היא חוותה התעללות יום אחרי יום".
ביום רביעי שעבר התרחשה תקרית נוספת ששברה מבחינתו את גב הגמל: בתו הותקפה במכות ודחיפות בנוסף לאלימות מילולית. אחת האמהות שעובדת כמורה בבית ספר אחר בעיר ונחשפה למקרה הפרידה בין הנצים. "הם השפילו אותה, קיללו אותה ואמרו לה דברים שגם אנשים מבוגרים לא מסוגלים לשמוע", אומר האב. "אותה מורה אמרה שמעולם לא נתקלה באלימות כל כך מזעזעת".
כמוצא אחרון נשארה הילדה בבית: "אנחנו לא יודעים מה עוד אפשר לעשות. היינו חייבים לעצור איכשהו את הסחף לפני שיקרה אסון חלילה. אני לא מבין איך קורים מקרים כל כך קשים במוסדות החינוך למרות שהיו ילדים ששמו קץ לחייהם לאחר שלא ידעו להתמודד עם ההשפלות והנידוי החברתי".
קראו גם:
"למה צריך להעניש אותה?"
ביום ראשון השבוע התקיימה פגישה בין ההורים, הנהלת בית הספר, המחנכת והיועצות - שהסתיימה ללא בשורות. "שום שיח מקדם לא היה שם, רק סיפורים והבטחות ללא כיסוי כמו בכל הפעמים הקודמות", מספר האב.
הוא הופתע לראות שמחוץ לדלת עמדו שני שוטרים: "בשלב מסוים של השיחה רציתי שהבת שלי תיכנס ותספר מה עבר עליה בשנה וחצי האחרונות. כשיצאתי לקרוא לה נדהמתי לראות שני שוטרים קהילתיים עומדים דרוכים מחוץ לכיתה. הרגשתי כל כך מושפל ושאלתי את המנהלת 'אתם לא מתביישים?'. היא ענתה שהם כנראה שמעו צעקות ובאו אבל זה ברור שהזמינו אותם מראש, אחרת אין סיבה לנוכחות של שוטרים בתוך בית הספר. זה שיא הציניות שמתייחסים לקורבן כמו עבריין והגורמים שצריכים למנוע אלימות וחרמות מתנערים מאחריות".
אתם חושבים להעביר אותה לבית ספר אחר?
"הילדה לא רוצה, היא שואלת למה צריך להעניש אותה. הילדים שמתעללים בה לא נענשו, אפילו לא הושעו ליום אחד. אנחנו אובדי עצות וניצבים לבד מול מערכת גדולה ומשומנת שמנסה להרדים אותנו כדי שלא נחריף את הצעדים מצד אחד אבל לא עושה כלום מנגד".
כשד' ראתה במהלך השבוע את התלמידים צועדים בתחפושות לבתי הספר והגנים היא רצתה לחגוג כמו כולם. ההורים הסכימו לשלוח אותה ללימודים כדי לא לגזול ממנה עוד רגעים של ילדות ותמימות. "היא רצתה לחוות ולהשתתף במסיבת פורים הגדולה", אומר האב. "בשנה שעברה היינו באותו מצב והיא פספסה את המסיבה, עכשיו החלטנו שהיא לא אמורה להיענש וזרמנו עם התחושות והרצונות שלה".
מהעירייה נמסר בתגובה: "מאגף החינוך נמסר כי מדובר במקרה ידוע ומטופל בהתאם לכללים. מפאת צנעת הפרט לא נוכל לפרט מעבר לכך שהתקיימה שיחה עם ההורים והם עודכנו לגבי התהליך החינוכי שנעשה בנדון, לרווחת כלל התלמידות המעורבות".
ממחוז דרום במשרד החינוך נמסר: "מדובר במקרה של רצף אירועים, בו יחסיה של התלמידה עם חברותיה מתערער ומשתפר פעם אחר פעם. מחנכת הכיתה והיועצת התערבו בסוגיה כדי לתת להן כלים להתגבר על מחלוקות. האב שהתלונן על הצקות חוזרות הוזמן לפגישה בבית הספר ובשיתוף עם מספר גורמי מקצועיים גובשה תכנית פעולה עם מעטפת מותאמת לתלמידה ולכיתה".
