ביום שני בבוקר נפל דבר במ.ס אשדוד. המאמן אלי לוי סיים את תפקידו בקבוצה אחרי שרשמה הפסד נוסף במשחק החוץ מול הפועל חיפה (1:2) באצטדיון סמי עופר. לכולם היה ברור שהזעזוע מתקרב לאור מצבה העגום בליגה. אחרי שנותרה ללא נקודות גם במחזור האחרון הבינו הצדדים לאן נושבת הרוח.
במשחק מול הקבוצה האדומה מהכרמל גם המזל לא היה לצדה של אשדוד כשחמודי כנעאן פספס את הפנדל בדקה האחרונה. אולי אם כנעאן היה משווה את התוצאה ל-2:2, הפיטורים של לוי היו נמנעים או לפחות מתעכבים. ואולי אם יואב ג'ראפי, שוער הפועל חיפה והאקס של מ.ס, לא היה מציל את הפנדל, המאמן היה מקבל עוד תקופת חסד.
לאחר המשחק נפלה ההחלטה שאלי לוי לא ימשיך, בעיקר מצדו של הבוס ג'קי בן זקן שהבין שאין מנוס. למחרת בבוקר נועדה הנהלת המועדון עם לוי ובסיום הפגישה יצאה ההודעה הרשמית. "אנו מודים לאלי לוי על תקופה ארוכה במועדון שנמשכה למעלה משש שנים וכללה אליפות היסטורית עם קבוצת הנוער וזכייה בגביע המדינה לנוער", נמסר מהמועדון. "בעונה שעברה הוביל לוי את הקבוצה להישארות מדהימה בליגה כולל פלייאוף תחתון יוצא דופן ללא הפסדים".
התחיל באופוריה
למרות האופוריה בתחילת דרכו של לוי עם קבוצת הנוער, וגם בסיומת בעונה שעברה, הרי שבסיכום השנה וחצי שלו כמאמן ראשי בבוגרים הוא כשל. אמנם בין לוי לבן זקן נוצר קשר עמוק מאוד, והאמון ביניהם היה על עיוור, אבל אחרי המשחק מול הפועל חיפה זה הרגיש כמו הסוף. ההפסד האחרון היה הקש ששבר את גב הגמל, במהלך השנה היו לא מעט רגעים קשים בהם חשבו הצדדים על סיום ההתקשרות. הפרידה שהגיעה אחרי המשחק בסמי עופר נעשתה ברוח טובה, בלי פיצוצים והשמצות כמו שקורה בלא מעט קבוצות כשהמאמנים מסיימים את דרכם.
לוי לא יכול לבוא בטענות לאיש כי העונה הנוכחית לא התרוממה לגובה הרצוי: שוב פעם הקבוצה נאבקת על חייה בליגה בדומה לעונה שעברה במהלכה התמודדה בתחתית וניצלה מירידה ללאומית כמעט ברגע האחרון.
בתום 19 מחזורי ליגה אפשר להכתיר את העונה כפיאסקו גדול: 19 משחקים, שלושה ניצחונות בלבד, ארבע תוצאות תיקו ובעיקר תריסר הפסדים. יותר מדי הפסדים. המבט על טור שערי החובה אומר הכל: מ.ס ספגה 39 שערים, יותר מכל קבוצה אחרת בליגת העל. מכבי פ"ת ספגה חמישה שערים פחות, הפועל קרית שמונה עם 32 שערי חובה, מכבי נתניה והפועל חדרה, האחרונה בטבלה, ספגו 31 שערים כל אחת.
כשמביטים על טור הניצחונות רואים את הספרה 3, והמספר התאפס על הספרה הזו כבר לפני כמעט חודשיים. תחילה בניצחון הביתי במחזור ה-11 מול עירוני טבריה (0:1) ומאז נמשך רצף של שמונה משחקים ללא ניצחון, עם שתי תוצאות תיקו בלבד - מול הפועל חדרה במחזור שעבר (1:1) ובמחזור ה-12 מול מכבי נתניה (2:2). בכל ששת המשחקים האחרונים התקיים מסע הפסדים שהובילו את הקבוצה עד הלום, או עד התהום, בעצם אל מתחת לקו האדום. זה התחיל עם הפסד ביתי במחזור ה-13 מול מכבי חיפה (3:1), משחק שבו שחקני אשדוד לא הופיעו בכלל, ונמשך במחזור לאחר מכן בבית מול בית"ר ירושלים (3:2), משחק שבו אשדוד היתה חזק מאוד בעניינים אבל נגמר עם עוד הפסד.
במחזור ה-15 רשמה אשדוד של לוי הפסד שלישי ברציפות, וזה כבר לא היה הפסד של ביש מזל כמו נגד בית"ר ירושלים. הגיע לאשדוד וללוי להפסיד. הבושה והכלימה הגיעו לשיא במשחק הבית מול בני סכנין (5:3) שבו האורחת מהצפון בהובלת המאמן סלובודן דרפיץ', לא קבוצה חזקה ומאיימת כמו בית"ר ירושלים או מכבי חיפה, הורידה על ארבע את השחקנים של לוי. במחזור לאחר מכן, במשחק הבית מול הפועל חדרה, לוי כבר ראה את הניצחון בעיניים וגם הרגיש אותו בידיים, אבל הכדור בתוספת הזמן נגע ביד אשדודית ברחבה, ואז דן אייבינדר ניגש לנקודה הלבנה וגרם לכך שלוי לא יירד מהרחבה עם מלוא הנקודות.
קראו גם:
"עזיבות זה לא נעים"
"עזיבות זה אף פעם לא נעים, אבל השנה וחצי האחרונות לימדו את כולנו מהי פרופורציה", אמר לוי בסיכום התקופה שכללה ניצחונות מפוארים והפסדים גדולים. "אני מודה למ.ס אשדוד ובמיוחד לג'קי בן זקן ולנוני אחיו על למעלה משש שנים מלמדות, מצמיחות ומהנות ברובן".
במשך הקדנציה של לוי באשדוד גדלו לא מעט צעירים אותם טיפח בקבוצת הנוער ועלו לבוגרים. אדיר לוי ורביד אברג'ל החלוצים ונועם מוצ'ה הקשר חלוץ שהיו בסגל המשחק מול הפועל חיפה ונכנסו כמחליפים. וגם שליו הרוש, מאור ישילימארק, אליה גטהון ובן לוי, שאמנם לא שותפו במשחק מול הפועל חיפה אבל מתחילת העונה קיבל כל אחד מהם קרדיט לא פעם ולא פעמיים.
לוי נפרד מהקבוצה באיחולים לצוות השחקנים ולכל אנשי המועדון. הוא בוחר לזכור את החוויות הטובות ומחזיק להם אצבעות שישארו בליגה. "אני מאמין גדול בסגל השחקנים ומשוכנע שכפי שעשינו מסע הירואי בעונה שעברה, גם העונה הזו יכולה להסתיים באופן חיובי", הוא אומר. "תודה רבה לכל מי שליווה אותי בשנים הללו, לצוות הנאמן שלי ולמשפחה שלי שתמיד עומדת לצדי".
מבחינת כדורגל ושחקנים, שהלכו ובאו, לוי לא הצליח להעמיד קבוצה מספיק חזקה שתתבסס בחלק היותר גבוה של הטבלה. הוא קיבל לידיו שחקנים טובים, כמו השוער אריאל הרוש, ושחקני רכש שעל הנייר היו אמורים לפרוע יותר את השטרות כדוגמת החלוץ שלומי אזולאי. אבל צריך גם להיות הוגנים כלפיו, למשל בעניינו של חמודי כנעאן. הקשר היצירתי שהקבוצה היתה תלויה בו במידה רבה, לא חזר לעצמו מאז הפציעה. גם המזל לא היה לטובתו: במשחק הקודם מול הפועל חדרה בעט חמודי פנדל ברגל השנייה בטעות והשער נפסל. במשחק מול הפועל חיפה בעט 'השפיץ של הנעל שלו' (כפי שאומר שלמה שרף) היישר לרגליו של יואב ג'ראפי.
